‏הצגת רשומות עם תוויות מיתוג. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מיתוג. הצג את כל הרשומות

יום שישי, מאי 09, 2008

מיתוג ישראל - שיווק מדיני במצב קונפליקט מתמשך

אני שמח לבשר על הוצאתו לאור של המחקר אותו ערכתי, תחת הכותרת: 'מיתוג ישראל - שיווק מדיני במצב קונפליקט מתמשך'. במסגרת ביה"ס לממשל ולמדיניות, באוניברסיטת תל אביב.

לינק להורדת קובץ המחקר המלא בעברית ובאנגלית, באתר אוניברסיטת תל אביב:
http://spirit.tau.ac.il/government/publicationst.asp

עם תחילת המאה ה-21, כשמהפכת הטכנולוגיה התקשורתית בשיאה, שבמסגרתה ללמעלה מ-20 אחוז מבני האדם היכולת לדעת בזמן אמת מה קורה בקצה השני של הגלובוס, עוסקות מגוון רשויות שלטון בסוגיית ניהול תדמית מדינתן בדעת הקהל העולמית. לתדמיתה של מדינה יש השפעה ישירה על הצלחתה בשדה התחרות העולמית, בקידום כלכלתה וברווחת תושביה, בביצוע מהלכים מדיניים, בקידום רעיונות ואידיאולוגיה. הצורך הזה קיבל משנה תוקף בארצות הברית בעקבות פיגועי 11 בספטמבר והכרזת המלחמה נגד הטרור הבינלאומי. בישראל גבר הצורך בניהול תדמית המדינה עם פרוץ אינתיפאדת אל-אקצה והטלת הספק בלגיטימיות הקיום של מדינת לאום יהודית.

השאלה המטרידה אנשי ממשל, אקדמיה ותקשורת הינה מהם הכלים היישומיים לניהול תדמית המדינה. בשנים האחרונות התפתח תחום יישום חדש - מיתוג מדינות. על פי האסכולה המצדדת במיתוג מדינות, על הממשל לנהל את תדמית המדינה באמצעות אותם הכלים המשמשים תאגידים כלכליים. בניתוח שיוצג להלן מבקש כותב הנייר לדון בשאלה אם כלי מיתוג מדינות הינו הכלי הנכון לשינוי עמדות דעת הקהל העולמית כלפי מדינת ישראל הנמצאת במצב של קונפליקט מתמשך.

תהליך הניתוח האסטרטגי נעשה במטרה להציג מודל אינטגרטיבי וכלי עבודה ניהולי שיעמוד לרשות מעצבי מדיניות הממשל. המודל - מודל ההיררכיה התחרותית של מדינות - מציג אינטגרציה בינתחומית בין תפיסות אסטרטגיות ניהוליות, שיווק, מיתוג ודוקטרינות דיפלומטיות ואידיאולוגיות רעיוניות, תוך התבססות על מודל פסיכולוגי-מדיני. הנחת היסוד העומדת בבסיס המודל היא כי המדינה הינה ישות בעלת צרכים, בדומה לתאגיד או לאדם. באמצעות אבחון צורכי המדינה, ברמה הגלובלית או מול שווקי יעד, ניתן לבחור את אסטרטגיות הפעולה ואת הכלים המנחים. בנוסף, מעמיד הנייר לרשות מעצבי המדיניות כלי עבודה לגיבוש אסטרטגיית מותג המדינה - מודל זהות מותג המדינה.

האינטגרציה הבינתחומית האסטרטגית נותנת מענה שלילי לשאלת יסוד הנייר, כי מיתוג מדינות הוא כלי עצמאי וכל שעל המדינה לעשות הוא לאמץ את עקרונותיו ותדמיתה תשתפר. מסקנת כותב הנייר היא כי הן דיפלומטיה ציבורית והן מיתוג מדינות הם כלי עבודה. על שני הכלים האלה להתכנס תחת קורת גג של קונספט אסטרטגי כולל של שיווק מדיני.

המסקנה מניתוח השלכות המודל על מדינת ישראל היא כי כלי מיתוג המדינות מתאים למקרה הבוחן הישראלי במצבים מסוימים בלבד. בהסתמך על מסקנות הניתוח, דן הנייר באסטרטגיה ובכלי השיווק המדיניים המתאימים לכל אחד משווקי היעד. המלצת כותב הנייר היא כי בכל מקרה עדיף כי הקונספט המיתוגי של המדינה ינוהל מתוך חשיבה אסטרטגית ולא יתגבש באופן מקרי כתוצאה מאוסף אירועים, מידע, חוויות ומפגשים הנוגעים למדינת ישראל. על ממשלת ישראל לגבש מותג לאומי בעל מאפיינים גלובליים שניתן לערוך במרכיביו התאמה מקומית.

המיתוג המדיני המוצע (שאותו יש לבחון במסגרת מחקרית מתאימה) מאחד שני נרטיבים. הראשון - נרטיב המרפא כגיבור לאומי. הצגת דמות הרופא, החובש, המטפל, האחות מדגישה קדמה וחדשנות טכנולוגית ומדעית המיועדת לסייע לאנושות כולה מחד גיסא, וחמלה כלל אנושית מאידך גיסא. הנרטיב עושה שימוש בתדמית החינוך, ההשכלה הגבוהה והמדע הישראלים. הנרטיב השני הנכלל במיתוג המדיני המוצע הינו נרטיב החבר המדגיש את רעיון הערבות ההדדית היהודית ואת ערך הסולידריות האנושית. השילוב בין שני הנרטיבים מאוחד לנרטיב תיקון עולם. מושג "תיקון עולם", המופיע במשנה, בתרבות הקבלית ולאורך ההיסטוריה היהודית, מציין את אחריותו המוסרית של העם היהודי כלפי העולם. הנרטיב הזה מדגיש את מאפייני מדינת ישראל והקהילות היהודיות כגורם המסייע למדינות העולם ולעמיהם ותורם להם ללא כל תמורה.

הנייר ממליץ לממשלת ישראל לנהל את פעילות השיווק המדיני באמצעות שלושה מהלכים מרכזיים:

(1) הקמת מועצה לתקשורת לאומית: המועצה תוקם במסגרת משרד ראש הממשלה שבראשה יעמוד דובר הממשלה. המועצה לתקשורת לאומית תנהל את מערך הדוברות הממשלתי תפקח עליו ותתאם אותו במישור המדיני, הביטחוני, הכלכלי והחברתי.

(2) שיווק מדיני: משרד החוץ ייערך לתפקד כאגף השיווק הבינלאומי של מדינת ישראל. המשרד ירכז את כל סמכויות השיווק המדיני, הדוברות הבינלאומית, התקשוב והעבודה מול כלי התקשורת הזרים. כמו כן ינהל המשרד את כל מערך נציגויות ממשלת ישראל וזרועותיה בעולם.

(3) הקמת אגף תקשורת במטה הכללי בצה"ל: האגף ירכז תחתיו את חטיבת דובר צה"ל המורחבת, את כל היחידות העוסקות בחקר התודעה בצבא ובעיצובה, את מערכי הדוברות החיליים ואת גלי צה"ל. בעבודה מול נציגי התקשורת הזרה יתפקד דובר צה"ל כגורם מבצע ויפעל על פי המלצות משרד החוץ תחת סמכות מנחה של המועצה לתקשורת לאומית.

מאחר שלא ניתן לפעול בו זמנית בכל שווקי היעד יש לקבוע סדרי עדיפויות. הנייר מדרג את מדינות החוץ לפעילות השיווק המדיני על בסיס מדד עוצמת הקשר בינן לבין מדינת ישראל. לבסוף דן הנייר בסוגיית תקציב השיווק המדיני תוך מתן מענה.

יום שבת, מרץ 08, 2008

למה תיירות גייז טובה עבור הכלכלה ההוללת שלנו


התייר הגאה עשיר יותר, מוציא יותר, מחפש שירותי תיירות איכותיים. אוהב מרכזים אורבאניים תוססים, נהנה לבלות בחופי רחצה, לשבת בבתי קפה ובמסעדות, לצפות במופעי תרבות איכותיים, לעשות שופינג. להשתתף באירועי גייז ייחודיים. מחפש את האקזוטי ואת השונה. פותח את הלילה בבר חביב וסוגר אותו בבילוי סוער במועדון טרנדי. אם היה לו כיף הוא יחזור לאותו אתר תיירות שוב ושוב, וגם ימליץ עליו לכל החברים שלו.

בשנתיים האחרונות התעורר שוב ושוב הויכוח הלוקאלי, האם מדינת ישראל רוצה להשקיע במשיכת תיירים גאים (הומואים, לסביות, בי וטרנס) לתוך גבולותיה. משרד התיירות בהתחלה
תמך, סייע וקידם, ואחר כך הכחיש כל מעורבות. כמובן שעמדה זו הייתה תלויה בעובדה מי הוא השר המכהן. חילוני, שמאל – תומך; ימני, דתי – מתנגד. עיריית תל אביב שוקלת להצטרף למאמץ.

לפני שבוחרים במיקוד מאמצי שיווק בפלח השוק הגאה עלינו לשאול את עצמנו מספר שאלות. למה הקהל הזה מעניין בכלל? מה הפוטנציאל הכלכלי שלו? האם הוא בעל מאפיינים שונים מפלחי שוק אלטרנטיביים? האם עומד לרשותנו מסד נתונים מחקרי ראוי על הרגלי הצריכה של הפלח? האם יש לנו יתרון יחסי כלשהו בפניה לשוק הגאה? לבסוף, האם אנחנו יודעים כיצד נכון למקד את מאמצי התקשורת השיווקית?

אז מה הם תמצית הממצאים שלנו. לגבי פוטנציאל כלכלי. שוק התיירות הגאה העולמי מוערך בכ-70 מיליון מטיילים, ובמחזור של כ-64 ביליון דולר. התייר הגאה מוציא על חופשתו בממוצע יותר מהתייר הסטרייט.

מאפיינים סוציו-דמוגראפיים. קהל המטיילים מורכב ברובו מגברים (74%), מיעוטו מנשים (21%), ומקבוצה מצומצמת של משפחות (6%). ברובם משכילים, רווקים וזוגות, בממוצע בשנות ה-40 לחייהם, בעיקר מארה"ב ומאירופה, המטיילים בעולם בתדירות גבוהה.

מאפייני הטיול הגאה. התייר הגאה בעיקר מבקר בערים גדולות (לא ישראל, אלא תל אביב; לא גרמניה, אלא ברלין; לא ארצות הברית אלא סן פרנסיסקו). סיבת הביקור היא לרוב חופשה (טיולי נופש ולא טיולי דת). נוטה להעדיף אמצעי אירוח ותחבורה איכותיים. במהלך החופשה אוהב לצאת לשופינג, למסעדות, לצפות במופעים, לבלות בחוף הים, וליהנות מחיי לילה גאים.

ציפיות התייר הגאה במסר השיווקי. נוטה להעדיף לרכוש שירותים מגורמי תיירות הפונים אליו ישירות
במדיה הגאה.

בתהליך בחירת אתר היעד נלקחים בחשבון מספר מאפיינים. עד כמה האתר גיי-פרנדלי, בטוח מהטרדות ואיומים. קיים היצע נרחב של תשתיות וחיי לילה גאים, אירועי גייז ייחודיים, ומגוון הזדמנויות לעריכת הכרות עם גייז נוספים. נבחר על בסיס המלצות חברים, מידע המועבר מפה-לאוזן, ומידע נגיש באינטרנט.

למה בכלל
לישראל, או יותר נכון לתל אביב יש את הפוטנציאל למשוך תיירות גאה? תל אביב היא בין הערים הבודדות בעולם (כדוגמת ריו דה ז'נרו), שקיים חיבור טבעי בין חוף הים למרכז אורבאני תוסס. היצע חיי הלילה לגייז (בתחום המועדונים, ולא בהיצע הבארים) מתחרה בבירות הגייז המובילות בעולם. עיר של מסעדות ובתי קפה עם שלל מגוון של סוגי מטבחים. מופעי תרבות המותאמים גם לתייר – מחול, מוזיקה, אופרה. רשתות אופנה ומעצבי אופנה מקומיים. מצעדי גאווה – המוביל בתל אביב, קטן יותר באילת, וכמובן גם בירושלים. הכל בניחוח אקזוטי ומזרחי, אבל בסטנדרטים אירופאים מקובלים. אחרונים, אחרונים חביבים – הגבר הישראלי (אולי זה החייל המאצ'ו או הצבר המחוספס) והאישה הישראלית המסוקסים. ששמם כנראה יצא למרחקים. הכל בסיכומו של עניין במחיר סביר לתייר המבקר.

בשורה התחתונה, האם זה בכלל כדאי ומעניין? התשובה על כך כעת וודאי שברורה. תייר אחד גיי ישאיר כאן הרבה יותר כסף מצליין מזדמן. הגיי גם יחזור לכאן שוב ושוב, אם הוא יתלהב מאיתנו. הצליין סביר להניח שלא יגיע לכאן שוב, כי הוא גמר את קופתו הדלה.

נקודה חשובה ואחרונה שחייבים לזכור.
גייז ולסביות בדרך כלל נמצאים במוקדי העשייה של גורמים ליברליים במדינותיהם. יש להם נוכחות מוגברת בקרב האינטליגנציה, במדיה, ביוצרי התרבות, בתחומי ההשכלה. מהווים קבוצה בעלת השפעה על דעת הקהל במדינותיהם. משיכתם ארצה, בניית רצון טוב בקרבם ודעה חיובית על ישראל והישראלים, יסייעו לנו גם בשיפור תדמיתה המדורדרת של מדינתנו בעולם. שיקול נוסף שכדאי לקחת אותו בחשבון.


יום רביעי, ינואר 02, 2008

הדבר הבא בשיווק - מיתוג נחילים



על פי צ'אק בריימר, מנכ"ל תאגיד הפרסום די.די.בי. (מהמובילים בעולם), מילת הבז הבאה בתחום התקשורת שיווקית, הינה מיתוג נחילים. אחת מעשרת מגמות העל בתחום. כך לדברי מגאזין אדאייג'. ם

את הקונספט הציג לראשונה בכנס השנתי של איגוד המפרסמים בארה"ב באוקטובר. היו על כך מספר דיווחים בבלוגוספרה: דה ברנד-וויקי, נאוו-פאבליק. הסבר ממש מפורט ניתן למצוא ב-אי.אנ.איי. מאייסטרוז בשיווק. ם

תמצית הרעיון. ההנחה כי אנשים ודעותיהם יתכנסו ליצירת מסה קריטית, שתשפיע בעוצמה על רעיונות וקונספטים במרחב השיווקי. תאוריית הנחילים תרומם את הרשתות החברתיות לרמות חדשות (פייסבוק, מייספייס). יאוששו את ההנחה שלצרכנים השפעה מהותית זה על זה. ם


האם זה שונה מהותית מהקונספט שהציג בשנת 2000 מלקולם גלדוול בספרו פורץ הדרך: נקודת תפנית. או יותר אבולציה של הרעיון. ממש לא בטוח. חיזוק לקונספט של שיווק ויראלי ושיווק באז. פחות שכירת סוכני מוסד בשירות המותג, ויותר גיוס תמיכה מאסיבית של צרכנים סביבו. פחות או יותר כמו שמגייסים תמיכה במועמד פוליטי. אולי כן, אולי לא. ם

בכל מקרה זו מילת הבז המובילה להיום (לפחות אחת מהן). עדיין לא הכניסו ערך בוויקפדיה. בטח יהיה אחד בקרוב. לא ברור בדיוק איך ומה עושים, אבל אבן הפינה הונחה. ם

THE 'BRAND SWARM' Marketers will move decidedly in the direction of DDB CEO Chuck Brymer's "swarm theory" -- the notion that people and their opinions coalesce to form critical forces that massively influence marketplace ideas and concepts. "Swarm theory" will elevate social networking to new levels, confirming the immense impact that consumers have on each another. Marketers that embrace this trend can form consumer brand "advocates" and drive brand loyalty and trust to new heights -- if done responsibly. Source: ADAGE.